איסוף נתונים , כשמו כן הוא, מופיע ברבים. בדרך כלל ישנם כמה נתונים שיש להתייחס אליהם, לא רק אחד.
בזמן איסוף הנתונים אנו מעמעמים את מערכת הדירוג שלנו, לא שמים דגש על ההבחנה בין נתונים רלוונטים ללא רלוונטים, מכיון שעדיין איננו יודעים!
התעלמות מוחלטת מדירוג הנתונים אינה רצויה. אנחנו לא אמורים להיות כמו מחשב קר שרושם כל מה שמזינים אותו. אנחנו לא כאלה… כמו שראינו בפונקציה של תפיסה מטושטשת של הנתונים, שבה אנו גורפים הכל ללא הבחנה, זה גם סוג של כשל באיסוף נתונים.
אבל יש צורך בהתייחסות המרוחקת במקצת כדי להתייחס למספר למספר מקורות מידע בו זמנית. קודם נאסוף את הנתונים, ואחר כך נדרג ונחליט מי מהם חשוב יותר, מי פחות, או אולי שניהם חשובים ונחוצים.
איך יודעים שמישהו מתקשה להתייחס למספר מקורות מידע בו זמנית? נראה התעלמות מנתונים. כאילו הוא לא ראה אותם.
את ההתעלמות מחלק מהנתונים ראינו גם בהתנהגות האימפולסיבית . כאשר נתון אחד בולט יותר מהשאר, 'מנצנץ' לנו ואנו מתייחסים רק אליו.
אז איך מבחינים בין התנהגות אימפולסיבית לבין הקושי להתייחס למספר מקורות מידע בו זמנית? קודם כל, סביר להניח שהתנהגות אימפולסיבית אכן מקשה על התייחסות בו זמנית למספר מקורות מידע . אבל בעוד שבהתנהגות אימפולסיבית ההרגשה היא של 'מצאתי! אני יודע מה התשובה!' כאשר קיים קושי בהתייחסות לשני מקורות מידע ההרגשה היא של 'קצר' במוח, חוסר יכולת להתייחס לשני דברים שאולי לא קשורים אחד לשני.
'מולטיטסקינג' , התמודדות עם מספר משימות במקביל, דורשת גם היא את היכולת להתמודד עם מספר מקורות מידע בו זמנית. בדיחות רבות על גברים מתייחסות ליכולת הביצוע הבו-זמנית של כמה דברים, 'מולטיטסקינג', או לאי היכולת לבצע כמה דברים בו זמנית -להתקשר לגבר שיצא לקניות בסופר, ולבקש ממנו שיקפוץ גם לחנות הסמוכה לקנות מחברת, על פי הבדיחות המקובלות זה לא יילך, למרות שהמחקרים בנושא לא גילו פער בין נשים לגברים בביצוע פעילויות שונות בו זמנית.
גברים או נשים, ביצוע מקביל של כמה משימות בו זמנית פוגע בדרך כלל באיכות המשימות.
למשל לנהוג ולהקליד בו זמנית, להכין שני תבשילים בו זמנית, לשחק עם הילדים ולענות לטלפונים…
אבל- בשלב איסוף הנתונים, עוד לפני הביצוע, ההתייחסות למספר מקורות מידע בו זמנית אינה אמורה לפגוע באיכות איסוף הנתונים, אם כי אלו שאינם מסוגלים להתעלם מאף נתון, כמו אנשי ה ADHD, ההתייחסות ליותר ממקור מידע אחד מתרחשת באופן ספונטני (הם רואים הכל) אך יכולה לאתגר אותם. כי יש צורך בסלקציה ראשונית, ודרושה התעלמות מרעשי רקע.
את ההתייחסות למספר מקורות מידע אפשר לתרגל בגיל צעיר- "תביא את הכוס הכחולה, עם הפסים"
משחקים רבים בנויים על התייחסות למספר מקורות מידע. התאמה של גם צבע וגם גודל, או התאמה של כיוון ומספר וכו'.
גם במשחקי קבוצה אפשר לתרגל זאת- 'כל מי שיש לו נעל כחולה עם שרוכים, שיעמוד כאן!' 'כל מי שיש לו חולצת וי ומשקפיים- שישב!' ההתייחסות לנתונים שאין בהכרח קשר בינהם הוא התרגול כאן.
