התנהגות אימפולסיבית…. מה הבעיה איתה?
הפונקציה הזאת מופיעה גם בשלב הפלט, וגם שם האימפולסיביות מוצגת כבעייתית.

מזו אימפולסיביות?

התרגום העברי לאימפולסיביות מעניין. בעוד שהתרגום הישן היה התייחסות למילה 'דחף', היום התרגום הוא 'פרצנות'.

דחף זה רצון לפעולה מתוך מצב רגשי כלשהו, כנראה לא רציונלי וגם לא מודע. המילה מתייחסת ללחץ, לדחיפה לעשייה כלשהי, או לפעמים ההיפך, לעכבה כלשהי, שהיא לא רצונית.

כלומר האימפולסיבי של פעם פעל מתוך דחפים, מתוך מערך רגשי לא מודע כלשהו, שלחץ עליו וגרם לו לפעול, או לא לפעול.

האימפולסיבי של היום, לעומת זאת, הפרצני, פועל בעוצמה, מסתער, אבל כנראה לא למקום המתאים. המילה הזאת, פרצנות, לא חדרה עדיין לשפה, אז נשאר עם האימפולסיביות…

אימפולסיביות, על פי פ' פוירשטיין, זו התייחסות לנתון אחד יותר מאשר לאחרים, אבל לא מתוך בחירה. כאשר נתון אחד מאפיל על כל השאר, וגורם לנו להתעלם מהתמונה הגדולה, זו אימפולסיביות.

באיסוף נתונים כאשר אנו נצמדים לנתון אחד והוא הדומיננטי לגבינו, זה מונע מאיתנו לראות את כל השאר ולנתח את המצב לאשורו.

הפסדתי במשחק, חבר אמר לי משהו מעליב, זהו, נגמרה החברות, נגמר היום, נגמרו לי החיים. הקושי לראות שיש עוד דברים חוץ ממה שתופס את כל תשומת הלב שלי לא מאפשר ראייה מאוזנת.

בעוד שבפונקציה של תפיסה מטושטשת אני כן רואה את הכל, אבל לא מדויק, כאן אני פשוט לא רואה.

כשאדם עומד מול מערך נתונים, ומנסה להתמודד איתם, הוא זקוק לרמה מסויימת של נינוחות, של ריחוק קל, אחרת הוא קופץ מנתון לנתון, מאפשר לרגש להחליט מה חשוב ומה לא, מדלג ללא הגיון בין הנתונים. קשה לקבל בצורה כזאת תמונת מצב מדויקת.

איסוף נתונים כזה נחשב אימפולסיבי.

זה נחמד לדלג, אבל לא תמיד יעיל באיסוף נתונים. צילום מפליקר, Kathy Roberson

השיטתיות היא הגורם המנטרל את האימפולסיביות. ברגע שאני פועל בשיטתיות, אין דילוג בין נתונים, אין קפיצה מדבר לדבר.

למשל חיפוש אחרי המשקפיים שלי. חיפוש אימפולסיבי יכלול סיבוב אקראי במקומות שונים, שעולים לי כרגע בראש. בדרך כלל זה הולך, ובאחד המקומות האלו אני אמצא אותם.
ואם לא? זה הרגע להכריז על חיפוש שיטתי, ולחפש על פי סדר מסויים, בחדרים שונים, או בעזרת שחזור הפעולות האחרונות שלי. זו שיטתיות.
(אמנם אצלי השיטתיות היא לבקש מהילדים שיחפשו לי, אבל זו כבר פונקציה אחרת…)

עצם המעבר מחיפוש אקראי לחיפוש מתוכנן, משנה את המהלך הקוגניטיבי, ופותח אפשרויות נוספות.

האם תמיד צריך לחפש בצורה שיטתית ומחושבת? המציאות חזקה יותר מהתאוריה, ובדרך כלל בחיי היומיום אני אמצא את המחברת על ידי רפרוף קל, אני אמצא את החולצה שרציתי על ידי מהפיכה קלה שאמא כבר תדאג לסדר, אבל… אין מי שלא מגיע לרגע שבו החיפוש האקראי לא משרת אותו. וכאן יש צורך בגמישות וביכולת לשנות אסטרטגיה. מי שאין לו את היכולת הזאת, יחווה התקף זעם, תסכול, ייאוש. היכולת לשנות אסרטרטגיה, לשנות את דרך החיפוש בהתאם לצורך היא החשובה.

כדי שחיפוש שיטתי יימצא בארגז הכלים ויהיה נגיש, יש לתרגל אותו מידי פעם. הוא בעיקר נחוץ במקצועות הלימוד, שבהם האקראיות לא מועילה כל כך. ההתארגנות הפנימית שיש לערוך לפני איסוף נתונים, המודעות לתהליך של איסוף הנתונים, אלו בונים את הפונקציה הזאת.

את החיפוש השיטתי אפשר לבצע בכל תחום. חיפוש באינטרנט, חיפוש של חפץ, מיון והגדרת חלקי פאזל לפני ההרכבה, החלטות לגבי פעילות בגן השעשועים- יש נדנדות, מגלשות, סולמות…במה אתה רוצה להתחיל? אפשר לערוך איסוף נתונים קצר מול שולחן עמוס במאכלים,. מול ארון צעצועים…