כשהסבתא שואלת – כמה ממתקים להביא לילד? ועונים לה "שניים שלושה", זו תשובה לגיטימית.
כשהמוכר שואל את הלקוח- כמה כוסות קפה תרצה להזמין? והתשובה היא "שניים שלושה" … תשובה לא לגיטימית!
מהו 'דיוק' ?
כמו הרבה דברים מהותיים, ההגדרה היא על דרך השלילה.
לא פחות ולא יותר.
כשאדם רוצה לדעת כמה עמודים בספר שהוא קורא רמת הדיוק שלו שונה מאשר בעל בית הדפוס שרוצה לדעת כמה עמודים בספר שהוא אמור להדפיס. האדם שסופר את העמודים בספר הקריאה שלו יתעלם או לא מעמוד השער והתוכן והתודות, ואילו המדפיס יספור אותם בדייקנות רבה.
חברים שיצאו לבילוי משותף מתחלקים בסכום שהוציאו, בלי להתעכב על אגורות בודדות. לעומתם הקניין ברשת יצפה לקבל דיווח מדוייק הכולל גם אגורות.
האם היכולות שלהם שונות? לאו דווקא. הצורך שלהם שונה.
לכן פוירשטיין מציין את זיהוי והכרת הצורך בדיוק, ולא את יכולת הדיוק.
כאשר האדם יזהה את רמת הדיוק הנדרשת, הוא כבר יתאים את רמת הדיוק בתהליך איסוף הנתונים שלו לכך.
הגדרות ומשמעויות נוספות של דיוק:
אמיתי, נכון, ללא טעות, על מקומו
כל אלו הגדרות לא מדוייקות של מושג כל כך ברור!
דווקא הקושי להגדיר את הדיוק מגדיר אותו היטב. מכיון שהדיוק הינו תלוי הקשר לחלוטין.
הגעה מדוייקת בזמן של רכבת נמדדת בדקות, ושליחה מדוייקת של טיל נמדדת באלפיות שנייה.
דיוק בחיתוך של גזרת בגד נמדד בסנטימטרים, ודיוק בחיתוך חלקי רכב נמדד בחלקי מילמטר.
הדיוק הוא תלוי צורך. האדם מדייק בהתאם לצורך שלו.
הדרישה לדיוק יכולה ליצור מתח וחוסר נוחות, שמקורה אולי במצבים בסיסיים שבהם האדם נדרש לרמת דיוק גבוהה- מצבי סכנה.
קחו למשל את רועה הצאן, שאין לו צורך ברמת דיוק גבוהה בהערכת הזמן שהכבשים רועות, והוא מודד את הזמן במושגים כמו 'בוקר', 'זמן חזרה', אותו רועה צאן, כאשר ייתקל בנחש- ייתיחס לכל פרט ופרט במראה הנחש, בדייקנות רבה, כדי לזהות האם הוא ארסי או לא. או יינתח בדיקנות רבה מראה של צמח שעלול להיות רעיל.
בזמן סכנה אנו מתכווננים באופן אוטומטי לרמת דיוק גבוהה. אדם ידע לתאר בדייקנות רבה פרטים באירוע מסכן חיים, ולעומת זאת כאשר יתבקש לשחזר אירוע שגרתי, יתקשה לדלות את הפרטים מזכרונו.
את הצורך בדיוק מזכיר פוירשטיין גם בשלב הפלט, בזמן מתן התשובה. כשהנתונים כבר ידועים לאדם, אך הוא לא חש צורך לומר אותם.
כאן מוזכר הצורך בדיוק בשלב איסוף הנתונים, בנכונות להתבונן בכל הפריטים, בהתאם להבנה מהי רמת הדיוק הנחוצה.
כאשר מבקשים מילד לאסוף נתונים כלשהם, יש צורך להגדיר את רמת הדיוק הנדרשת, או לדון בכך איתו.
"בא נראה אם יש לנו את כל המצרכים לעוגה" ביצים, קמח, סוכר… מה עם הכמויות? כמה ביצים צריך?
"איך גדי בנה את המגדל הזה?" "עם קוביות…" תשובה נכונה ולגיטימית, כאשר זו רמת הדיוק הנדרשת. אבל אם אני רוצה לבנות על סמך ההסבר הזה את אותו המגדל, אני צריכה התייחסות מדוייקת יותר. כמה קוביות צריך? באיזה צבעים? באיזה גודל? יש צורך תיאור יותר מפורט. הגמישות וההבנה מה נדרש ממני באותו רגע נתון- שם נמצא הדיוק.
