


לזכרו…
אמי רובינגר, שהלך לעולמו בימים אלו (מרץ, 2019) השאיר אחריו עשרות ספרי פעוטות שופעים ועשירים. למרות פשטותם, יש בהם עושר שפתי ומגוון דימויים ושמות תואר שתענוג לקרוא ולהקריא.
"אנחנו מטיילים" הוא רק אחד מהם.
אחרי שקוראים ספר אחד שלו, נדמה שאין יותר מה לחדש, בטח לא יהיה שום דבר חדש בספר אחר. אבל אז פותחים את הספר הבא והוא מצליח להפתיע!
איך אפשר לחרוז את כל המספרים, את כל התארים, את כל כלי הרכב, את כל החיות, וכל פעם בחרוז מפתיע אחר??
"לתרנגולת יש תכנית לטייל ב…." מאד קל להשלים את הטקסט.
כל ספר שלו טוב להעשרת השפה, לחריזה, להיכרות עם פריטים רבים בכל תחום שכתב עליו.
העושר הרב בא לידי ביטוי בספר כמו 'חתול קטן חתול גדול' שיש בו 22 חתולים שונים זה מזה. הגיוון הרב שהוא מצליח להביא בהתייחסות לחיה אחת בלבד – בכריכה מצויירים חלק מהחתולים האלו- כבר זה מעביר את המסר של נפרדות ונבדלות, שונות ועושר של דמויות ואפיונים.
האיורים שמחים ואופטימיים, כל חיה עם הבעה שונה, נראית טיפוס שונה.
רק להקריא וליהנות!
ספרים על כלי רכב וכו' די משעממים בדרך כלל. הכיתוב מאולץ וחסר חן, אבל לא אצל אמי רובינגר! ילדים ומבוגרים מסתקרנים לדעת איזה חרוז נבחר לכל כלי רכב. "הדובון בעיקרון טס תמיד ב…."
18 כלי רכב שונים!
אפשר לשאול כל כך הרבה שאלות!
לנסות לשחזר- איזה כלי רכב אתה זוכר?
לנסות להוסיף כלי רכב נוספים- משימה די קשה… אני ניסיתי עם הילדים ולא הצלחנו למצוא. אולי כלי רכב צבאיים… או כמה רכבי שירות כמו רכב של ברינקס וכו'…
כל נסיונות השחזור טובים להרחבת השדה השכלי, לחיזוק הזכרון וכל זה תוך כדי חיזוק המודעות השפתית, חשיפה לחריזה ברמות שונות.
מכיון שהחריזה ברוב הספר היא לא בין החיות לכלי הרכב, אלא בין פעולה כלשהי וכלי הרכב, זה מעשיר ומגוון ומאפשר זוגות מפתיעים. המילים המתחרזות מפתיעות . הדובון בעיקרון טס תמיד ב…, הצפרדע הצוהלת מטיילת ב… פחות בנאלי ויותר מעניין!
איסוף נתונים
כמה גלגלים למכונית? וכמה רואים בציור?
כמה גלגלים למסוק? למה הוא צריך גלגלים?
התמצאות במרחב
כלי הרכב השונים נמצאים במקומות שונים.
מי בשמיים?
מי על היבשה?
לאיזה כיוון נוסעים כלי הרכב?
ולאיזה כיוון עפות הצפורים?

איזה פונקציות אפשר לשפר תוך כדי הקראה?

אביו של אמי רובינגר הוא הצלם הידוע דוד רובינגר שצילם את ישראל במשך שנים רבות.
הוא זכה בפרס ישראל על צילומיו.
בתצלום זה של דוד רובינגר (מאתר מינט ירושלים) רואים את הרכבת לירושלים ב1950, בנסיעה הראשונה שלה
