ספרים רבים של הנקס עוסקים בחרדות דאגות ובדידות. הבעיות של הגיבורים (שהם בדרך כלל דמויות של עכברונים) לא חמורות, אבל יש תחושה שמעבר להתמודדויות המוכרות והידועות, ישנה התנהגות אובססיבית ברקע.

'דיתה דואגת' מתאר עכברונית שחוששת כמעט מכל דבר ומהיפוכו. האיורים והאוירה ידידותיים, נעימים, לא מאיימים. כל האירועים המפחידים את דיתה מצויירים כהוויתם, לא מנקודת המבט של דיתה. העץ שדיתה דואגת שיפול נראה יציב וחזק, מתקני השעשועים שדיתה חוששת שהם חלודים ורעועים, נראים בטוחים ויציבים, עם ילדים רבים שמשחקים בהם. במסיבת יום ההולדת דיתה דואגת מכך שאף אחד לא יגיע למסיבה שלה, ומצויירים ילדים שמחים וחוגגים. ואז דיתה דואגת שאולי העוגה לא תספיק…

לאחר תיאור הדמות, הספר מתאר את ההתמודדות של דיתה עם היום הראשון בגן. הסוף טוב, היא מוצאת חברה ונעים לה בגן.

המשפחה תומכת, הגננת תומכת, כולם חכמים ויודעים איך להתנהל איתה.

ילדים אוהבים את הספר 'דיתה דואגת' כי כנראה זה כייף לפחד קצת, בעיקר באוירה טובה ותומכת.

למידה מתווכת בהקראת הסיפור