הפונקציות הקוגניטיביות הן אבני החשיבה שבונות את החשיבה. פר' פוירשטיין חילק אותן לשלושה שלבים.קלט עיבוד ופלט. כל שלב מורכב מכמה פונקציות. יש פונקציות שחוזרות על עצמן בכל השלבים, ויש כאלו הייחודיות לשלב מסויים. אין הפרדה אמיתית בין השלבים, הם כרוכים זה בזה. החשיבה זורמת הלוך ושוב, הפונקציות משלב הקלט משפיעות על שלב העיבוד, הפונקציות משלב הפלט משליכות על הקלט וכו'…

פלט

שלב הפלט הוא השלב שבו הדברים יוצאים אל הפועל. זו התוצאה הסופית (בינתיים) של שלב הקלט והעיבוד. כאן האדם מוציא החוצה את התוצר, שהתחיל באיסוף הנתונים, המשיך בעיבוד הנתונים, ועכשיו- זה יוצא החוצה. מאד מתסכל להיות חלש בשלב הזה, מכיון שאתה יודע שאתה מבין וקולט, אבל משום מה התוצר לא יוצא כמו שרצית… אז גם את שלב הפלט אפשר לשפר. שימו לב שגם בו ישנן פונקציות הדומות לשלב הקלט, כמו אימפולסיביות, תפיסה חזותית, דיוק, שמוש במושגים… יש קשר בין שלושת השלבים והם משליכים זה על זה.

עיבוד

שלב עיבוד הנתונים הוא השלב שאנשים מתייחסים אליו בדרך כלל כאל  'לב החשיבה'. כל הפעולות החכמות והמורכבות שאנו עושים עם המידע שאספנו, נעשות בשלב העיבוד. זה השינוי שאנו עושים בנתונים כדי להשתמש בהם לצרכינו. מי שחזק בשלב העיבוד יחשב כ'חכם' בעיני הקרובים אליו, כי תמיד תהיה לו פרשנות ענינית או מעניינת למצב, הוא לא ירתע מהתמודדות עם מצבים מורכבים ותהליכים ארוכים, אם הם מעניינים אותו. השיפור בשלב הזה נראה קשה יותר להשגה, כי הוא פחות טכני, אך כשמחלקים את שלב העיבוד לכל הפונקציות שלו, אפשר לשפר את חלקן בודאות. אפשר ללמד השוואות, תכנון, סיכום, שימוש נכון במושגים, מציאת הקשרים..

קלט

שלב הקלט הוא שלב איסוף הנתונים. האדם רואה מה שמולו, ומלקט את המידע הזה. החושים מעורבים בשלב הזה. כדי ששלב הקלט יהיה יעיל, יש צורך בכל הפונקציות- התבוננות ממוקדת בנתונים, איסוף שיטתי שלהם. כדי שיהיה אפשר לאסוף אותם היטב, יש צורך להכיר ולהשתמש במושגים המתאימים, להתמצא במרחב ובזמן, לדעת להתמודד עם כמה מקורות מידע, דיוק… הבשורה הטובה היא שאפשר לשפר את שלב הקלט .הרבה פעילויות יומיומיות יכולות לעזור בזה.

אבל איך משפרים את הפונקציות? מה אפשר לעשות כדי לתקן פונקציות פגומות? ישנן שלל דרכים ביומיום שלנו שבו אפשר לשים דגש על פונקציות מסוימות וכך להעלות אותן על פני השטח, לעורר את המודעות לקיומן ועל הדרך- לתקן אותן.