איסוף הנתונים מתרחש כל הזמן, בין שנרצה ובין שלא. כל עוד החושים פועלים, המידע נקלט. איכות המידע תלוייה במספר פונקציות קוגניטיביות המאפיינות את שלב הקלט. אחת מהן היא ההתמצאות בזמן.
ההתמצאות בזמן היא חלק מהבנת המרחב שבו אנו פועלים. הבנת רצף הזמן, משך הזמן, כל מה שקשור למימד הזמן ממקם ומעגן את הנתונים. ולכן קושי בהתמצאות בזמן יגרום לערפול וטשטוש באיסוף הנתונים.
הזמן הוא מימד בפני עצמו, מושג פילוסופי ויומיומי כאחד. הוא מעורב בכל תחום בחיינו. מיקום של אירוע בתחום של זמן הופך אותו למוחשי. תשוו בין אמירה כללית כמו 'לאכול תפוח' לבין משפט שיש בו תאור זמן, כמו 'מחר נאכל תפוח'. או אתמול, או בשנה הבאה. הכנסת מימד הזמן לאירוע הינה משמעותית ומעגנת אותו.
הבנת העבר ההווה והעתיד גם הם קשורים בתפיסת הזמן. הבנת רצף הזמן גם היא לא מובנת מאליה. תחושת הזמן, היכולת לשער כמה זמן לוקח אירוע כלשהו, היא חלק מההתמצאות בזמן.
מדידת הזמן אינה פשוטה, ודורשת יכולת חשבונית. רק תחשבו כמה יחידות מדידה קימות, וכל אחת אחרת!
שנה- 12 חודשים
חודש 30-31 ימים
שבוע- 7 ימים
יממה- 24 שעות
שעה-60 דקות
תנסו לחשב כמה דקות יש בשנה…
איפה השיטה העשרונית הפשוטה והטובה? תארו לכם ששנה היתה 10 חודשים, חודש היה 10 ימים, יום היה 10 שעות, שעה היתה 10 דקות…נשמע מוזר…
ההבנה הבסיסית של הזמן היא ההבחנה בין העבר ההווה והעתיד.
השלב הבא הוא הבנה והפנמה של תקופות זמן. לדעת להבחין בין מה שקרה לפני שבוע לבין מה שקרה לפני 100 שנה. לדעת להבחין בין עוד חמש דקות לבין עוד שבוע.
כמה זמן לוקח לנעול נעליים?
כמה זמן לוקח לפרי להבשיל?
הדיוק בזמנים הולך ומתחדד בעידן שלנו. בעוד שפעם אפשר היה למדוד זמן כ'זמן סיגריה', או 'בערך 7', היום בחברה והטכנולוגית והדיגיטלית שלנו גם ילד קטן שישאל מה השעה יענה 'השעה 7.02'
טיימר, שעון עצר, שעון מעורר- זמינים בכל טלפון. המודעות למדידת זמן עלתה, ובאמצעים דיגיטלים. עד כדי כך ששעון מחוגים הינו זר לילדים רבים, והיכולת לקרוא שעון מחוגים דורשת למידה מיוחדת.
הנגישות הרבה לאמצעים טכנולוגיים מייתרים את הצורך לזהות את הזמן באופן טבעי, כמו זיהוי שעות היום על פי השמש, על פי הירח וכו'. גם מדידות הזמן נעשות באופן מוחלט על ידי מכשירים. בכל סרטון, בכל שיר, בכל סרט, תהיה הגדרה מדוייקת של זמן, עם סרגל שמציין את הזמן שחלף או הזמן שנשאר.
סביר להניח שלא תתקלו כיום בילדים שלא יזהו את פרקי הזמן מהסוג שמופיע באמצעים הטכנולוגיים, אך לגבי פרקי זמן ארוכים יותר, כמו שנים, חודשים, תקופות היסטוריות, שם אפשר למצוא חוסר הבנה והערכה לא מדויקת של זמן.
הבנת הזמן כוללת הבנה של מהות הזמן. את היותו בלתי הפיך, את היותו עקבי למרות שתחושת הזמן משתנה בהתאם למצב רוח, בהתאם לסיטואציות שונות.
התחושה שהזמן לא זז מאפיינת הרגשת שעמום, מצב רוח ירוד, או אפילו דיכאון. טראומה משמעותית יכולה לגרום לאדם 'להתקע' בזמן.
לעומת זאת במצב של עשייה ומצב רוח טוב ישנה תחושה של התקדמות מהירה של זמן, של תנועה.
דווקא בגלל שהזמן כל כך בסיסי וטבוע בחיינו, כשאנו נתקלים במישהו שמתקשה להתמודד עם מימד הזמן- חשוב לבדוק אם אין קושי רגשי, טראומה, המנעות כלשהי מהעבר או מהעתיק שמפריעים להתייחסות לזמן.
על פי ההלכה היהודית, "נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן…" חיי הנשים בעבר סבבו בעיקר סביב הבית וגידול הילדים, ובסביבה זו, ההקפדה על זמנים מפריעה ובאה על חשבון הרווחה האישית, של האשה ושל הילדים. שימו לב לזה, לא להלחיץ יותר מידי עם לוחות זמנים, לא את עצמכם ולא את הילדים. ללמד את מושגי הזמן, אבל לא להלחיץ
כשאנו נתקלים בילד שלא מגלה עניין בזמן, כדאי לשים לב האם אין זה ביטוי לקושי כלשהו, להמנעות כלשהי מהעבר, מהעתיד.
