מטרות הן משהו ערטילאי, שעדין לא קיים.

ההצהרה עליהן- היא הנותנת להן קיום.

מטרה לפני שמציבים אותה איננה קיימת. כל המהלך מתרחש בדמיון.

חיפוש המטרות הוא הצעד הראשון והמשמעותי. כשאדם מחפש מטרות, הוא מסתכל לטווח הארוך, הרחוק יותר מהכאן ועכשיו.

תחשבו באיזה מצב פנימי אמור להיות אדם שמתפנה לחפש ולהציב לעצמו מטרות. יש צורך בדמיון, בתחושת בטחון, בנינוחות, באמונה. אדם חסר מעוף ודמיון- יתקשה לחפש ולהציב לעצמו מטרות. גם אדם שעסוק בהשרדות, רואה רק את הכאן ועכשיו, מתקשה להתבונן לעבר מטרות שאינן ממש מול עיניו.

חיפוש מטרה זו הסתכלות קדימה, זה רצון לדחוף את עצמך קדימה. האדם לא רק זורם עם החיים, עם מה שנקרה בדרכו, אלא מנסה ליצור לו נקודות ציון שיובילו אותו.

הצבת מטרה זו כבר קבלת החלטה. מבין כל האפשרויות שהאדם יכול לבחור לו כמטרה, כשהוא מציב לעצמו מטרה- הוא סינן מטרות אחרות ובחר בה.
לא רק בהצבת מטרות, בכל החלטה שמקבלים, קיים מוטיב של ויתור.

אם בחרתי לקנות ארטיק מסוים, ויתרתי על הארטיק האחר, שהתלבטתי לגביו. אם החלטתי ללכת לסרט מסוים, ויתרתי על סרט אחר

.
הוויתור הזה יכול להקשות על קבלת החלטות.

.בכל הצבת מטרה יש ויתור. אם אני מחליטה שהמטרה שלי היא להוריד 5 קילו במשקלי עד סוף השנה, זה כאילו שויתרתי על החלום שלי להוריד 15 ק"ג…
למרות הויתור, ואולי דווקא בזכותו, הצבת המטרה ממקדת אותי במה שרלוונטי ומתאים לי, ולא משהו כללי.

התיווך לכל התהליך של חיפוש מטרות, הצבת מטרות והשגת מטרות מתחיל בגיל צעיר. חיפוש מטרות מתבצע כתהליך משותף עם הילד. מה כדאי? איזו מטרה לבחור? באיזה נושא? תנסו לקבוע מטרות משותפות, לא מטרה עם כוונה חד צדדית כמו – אתה תלך לישון בזמן/ לא תריב/תבכה וכו'. זה לא זה. תלכו על מטרות שלהם, לא שלכם .

'בוא נחליט על משהו קשה'- זו קריאה לחיפוש מטרה, משהו שמאתגר, שיכון לעשייה כלשהי.

'בוא נקפוץ על רגל אחת עד לקו ההוא'- זו כבר מטרה מוגדרת. אפשר להתמקח עליה, לשקול האם היא מתאימה.

אחרי שהצבתם מטרה, הדרך להשיג אותה, הדיונים על כך, הנסיונות, המסקנות, זה התיווך להשגת מטרות.

השיח על מטרות מעורר את הנושא, מעודד הסתכלות שאפתנית מסוג זה.

כאשר לא משיגים את המטרה- זו גם קרקע פוריה לתיווך ולמידה. התיווך למטרות כולל גם את ההתמודדות עם הכישלון וההפסד. כאשר המטרה לא הושגה, איפה הבעיה? במטרה? בדרך השגתה?