תחושת שייכות היא הרגשתו של האדם שהוא קשור בקשר רגשי ליחיד או לקבוצה, ובקשר הזה הוא אהוב, מביא תועלת ומשמעותי.
תחושת השייכות הראשונית של האדם היא למשפחתו. זה מתחיל בהיותו אהוב, בהמשך הוא חש שהוא משמעותי במשפחה, וכשהוא גדל עוד קצת- הוא כבר רוצה להביא תועלת, למלא תפקיד במשפחה.
גם בגן, בבית הספר, בכיתה, אלו הדברים שיוצרים תחושת שייכות- הילד חש אהוב, משמעותי ובעל תפקיד.
כל אחד צריך למלא תפקיד כלשהו בבית, בהתאם לגילו וליכולתו. לא להפיל עליו משהו מלמעלה, אלא לחפש ולמצוא מה הוא עושה טוב. התפקיד צריך להיות משמעותי למשפחה. אם הילד עושה את התפקיד ברשלנות, בחוסר אכפתיות- יש בעיה. התפקיד לא מתאים לו או שהוא חש שהתפקיד אינו משמעותי, או שהוא חש חוסר שייכות.
כל אחד חייב שיהיה לו תפקיד מסויים, שאחרים לא יכולים לבצע, או לא יכולים לבצע בדיוק כמוהו.
זה מהלך שצריך להתרחש גם בבית-הספר. תחושת השייכות של תלמיד הופכת את הלמידה לאיכותית יותר. הוא חש גאוות יחידה על השתייכותו לכיתה, הוא מרגיש שהמורים והתלמידים סומכים עליו, הוא מרגיש שיש לו תרומה ייחודית לכיתה.
הרצון לשפר את הסביבה נובע מתחושת שייכות.
הרצון לתרום לסביבה נובע מתחושת שייכות.
הרצון והנכונות להשמע לכללי החברה נובע מתחושת שייכות.
תלמיד שמשחית את רכוש בית הספר, תחושת השייכות שלו נמוכה. הוא מרגיש שהוא עומד מול בית הספר, ואינו חלק ממנו.
תלמיד שבסוף היום 'בורח' מבית הספר, לא מוכן להישאר עוד דקה- יש בעיה בתחושת השייכות.
איך מתווכים תחושת שייכות?
אהבה, מתן תפקיד, הבהרת הנחיצות שלו.
הילד מחפש את מקומו בכיתה, במשפחה. לפעמים המקום שנתנו לו, הכיסא הפנוי שהשארנו לו, לא מספק אותו והוא נלחם כדי להשיג מקום שונה.
מתן תפקיד מתוך בחירה ודיון יתן לילד תחושת עצמאות, הרגשה שיש לו שליטה על הסביבה, תחושה שהוא שותף להחלטות ולביצוע.
