למידה מתווכת היא יצירת קשר משמעותי בין הלומד לנלמד.

המתווך מקדם את הקשר הזה. לפעמים אין קשר והמתווך ממש יוצר אותו.

לפעמים יש קשר חלש וסתמי,והמתווך הופך אותו למשמעותי.

לפעמים הקשר מעורפל, והמתווך הופך אותו לברור ומדוייק.

המתווך נמצא בין הלומד לידע. מביט כה וכה, ומחליט איך ליצור את הקשר.

מאחורי המילה 'לומד' ישנו אדם, בעל אופי ייחודי משלו, רצונות משלו, חלומות משלו.

ובפינה אחרת נמצא ה'ידע'.

הידע יכול להיות הסבר טכני פשוט, וידע יכול להיות תובנה מעמיקה, וידע יכול להיות היכרות עם מהלך היסטורי משמעותי, יכול להיות רגש מסויים.

המתווך עומד באמצע, ומנסה 'לשדך' בינהם. וכמו ששדכן טוב יודע, השידוך תלוי בשני הצדדים.

מהי עבודת השדכן?

להוריד את הכלה מהעץ הגבוה שהיא טיפסה עליו ("לי מתאים רק פרופסור באוניברסיטה…")

לעזור לה לברר מה היא באמת רוצה ("אז מה אם דוד שלך צייר. את לא רוצה להתחתן עם אמן")

לבטל דעות קדומות ("אני לא נפגשת עם משהו שגר ברחוב מרמורק!")

ויש עבודה עם הצד השני:

"אתה לא צריך לבא לפגישה עם כל התעודות שלך"

"אתה מוכן להחליף בגדים?"

תפקיד המתווך לא שונה בהרבה- הוא בקשר עם שני הצדדים, משנה אותם קצת שיתאימו אחד לשני, שיהיו נגישים אחד לשני. לפעמים הוא מתערב במקום הפגישה, בזמן הפגישה. וגם אחרי הפגישה הוא יושב איתם, לסיכום וחשיבה הלאה.

לאיזו מיומנות המתווך זקוק יותר מכל?

יש האומרים -הקשבה. רק עם הקשבה אפשר לדעת מי עומד מולך, מה הצרכים שלו, מה הקשיים שלו, מה החוזקות שלו, מה הרצונות שלו.

יש האומרים -אהבה. רק עם אהבה אפשר להיפתח אל העומד מולך, להביט בו, בעיניים, בלב.

ויש האומרים – התאהבות. כי רק בהתאהבות יש את האש הבוערת, את הרצון להתקרב הכי שאפשר, להטיב הכי שאפשר, את הנכונות לעשות הכל בשביל זה.