משמעות זה קישור בין דבר מסויים לבין מה שהוא מייצג.
משמעות המילה 'כלב' היא החיה המוכרת לנו. ללא המשמעות, המילה כלב היא סתמית.
הסימן
מה משמעותו?
המשמעות היא התוכן החשוב של הדברים, הכוונה שהיתה בהם כשמישהו אמר אותם, עשה אותם, וכשאנו מבינים, מזהים, מגלים, מוצאים את משמעות הדברים, אנו מתחברים לכוונה.
כשאדם שולח הודעה, נגיד בווצאפ, ויש בה
והמקבל מבין כי כוונת השולח לרמוז לו על שחייה בים הכחול, הוא ראה נכון את צבע הסימן, אך לא קלע למשמעות הסימן.
אנו מרבים להשתמש בסימנים בתקשורת, מתוך מחשבה שהעומד מולנו מבין את משמעות הדברים. הרמת גבה, קריצה, בוהן מורמת או מורדת, הזמנה לשיחה… כל אלו יכולים להיות סתמיים אם הם אקראיים, גרגר נכנס לעין, גירוד באצבע… אך אם זה שעשה אותם הכניס בהם משמעות, והנמען לא מבין אותה- יש בעיה.
זו הפרשנות הראשונית, הבסיסית של משמעות. ראיית התוכן והכוונה שבמעשה או סימן או דיבור.
המשמעות הופכת כל דבר למשהו בעל חשיבות. אירוע שהוא חסר משמעות, כמו למשל הליכה של כמה צעדים בחדר, לא ייזכר, לא יטביע את חותמו. אותו אירוע, אם תהיה לו משמעות בעיננו, למשל אם אלו הצעדים הראשונים של תינוק, או של אדם שהחלים מפגיעה, אותם צעדים בדיוק ירגשו אותנו, נזכור אותם לתקופה ארוכה, כי הם מסמלים החלמה, התפתחות, שלב חדש וכו'.
כשמדברים על ארוע שהוא בעל משמעות, אנו מתכוונים שהוא משאיר חותם. יוצר שינוי. אירוע הוא משמעותי אם יש לו המשך, אם הוא יצר שינוי, שינה כיוון.
תפקיד משמעותי בהצגה – ישנה את ההצגה. היא תהיה שונה עם התפקיד וללא התפקיד.
תפקיד משמעותי בעבודה- תורם משהו ייחודי, שאין לאחרים.
יחסים משמעותיים- החיים נראים אחרת איתם.
האדם מחפש משמעות- האדם רוצה לעשות משהו שיהיה ייחודי לו, שהוא יתרום לעולם משהו שרק הוא יכול, משהו שמשנה חיים למישהו.
משמעות היא החשיבות המהותית של הדבר.
אדם נפגש עם ידידו. הם משוחחים על דברים מהותיים, מגיעים לתובנות חדשות, מחזקים את הקשר בינהם. רושם השיחה נשאר לזמן רב. השיחה משמעותית.
אדם מקבל כסף. הכסף חשוב לו. האם זה אומר שהכסף משמעותי? כאשר הכסף משמש ככלי להשיג משהו אחר, המשהו האחר הוא המהותי, ובו טמונה המשמעות.
אז איך מתווכים משמעות?
השלב הראשון הוא שהילד ירגיש שהוא משמעותי בשבילך, חשוב לך, ואתה מגיב למה שעובר עליו. ילד שחלילה מרגיש שהוא לא משמעותי לאף אחד, יתקשה לפתח תחושת משמעות.
כשהוא יהיה בטוח שהוא משמעותי בשבילך, הוא יתפנה לראות מה עוד משמעותי בשבילך, וייחס לכך חשיבות.
לאחר השלבים האלו הוא ימצא באופן עצמאי משמעות בדברים שונים.
כדי שתתרחש למידה מתווכת, חייבת להיות משמעות לתהליך הזה. המשמעות יכולה להיות בתוכן הנלמד, שזה מה שרוב המורים היו רוצים, אבל…לתסכולם הרב מה שהם שומעים שוב ושוב מהתלמידים זה שמה שהם מלמדים ממש לא משמעותי…
אם המורים או ההורים יסבירו להם כמה החומר משמעותי הם ישתכנעו? לא בטוח.
אם המורים ישירו וירקדו להם את החומר הם ישתכנעו שהוא משמעותי? לא בטוח.
אז בואו נחזור על השלבים: השלב הראשון הוא שהם ירגישו שהם משמעותיים. לא החומר. רק אחרי שהם ירגישו משמעותיים יש מה לדבר על חומר הלימודים.