וויסות ובקרת התנהגות- על מה מדובר?
על קצב. קצב של פעולות, פעולות התנהגותיות ופעולות שכליות.
הקצב נקבע בהתאם למשימה. התהליך הפנימי שנעשה, שבו האדם אומד את המשימה ומתאים את קצב הפעולות אליה, זהו ויסות ובקרת התנהגות.
ישנן משימות שדורשות רמת דיוק גבוהה, ואז יש צורך להאט את הקצב כדי להגיע לדיוק המירבי.
ישנן משימות שמה שחשוב בהן זה סיום המטלה ומהירות העשייה, ואז יש לפעול במהירות, גם אם זה על חשבון הדיוק. למשל, לא הגיוני להקדיש 10 דקות לשטיפת כוס.
ישנן מצבים שבהם לא כדאי לפעול כלל. להתעלם.
זו מערכת מאד מורכבת, 'כפתור' שיש בו תגובות קוטביות. חוסר מעשה לעומת פעולה מהירה. התייחסות לכל פרט ופרט לעומת התייחסות כללית ביותר. אותו האדם אמור לפעול לעיתים בדרך זו ולעיתים בדרך המנוגדת לה.
אין קשר לאופי האדם. בין אם הוא טיפוס מהיר או טיפוס איטי, כולם זקוקים לכפתור הזה, לשלוט עליו ולסובב אותו כפי הצורך.
יש צורך בגמישות מחשבתית וריגשית כדי לשקול איזו סוג תגובה מתאים לסיטואציה, צריך שיהיה "אוצר התנהגויות" נגיש, שממנו אפשר יהיה לבחור את ההתנהגות הרצויה.
נשמע אוטופיה?
קצת. לכן התיווך לוויסות ובקרת התנהגות הינו משמעותי ביותר. דוגמא אישית מתאימה כאן. ילד שרואה שהמבוגרים סביבו מגיבים במגוון תגובות ולא באופן אחיד ואוטומטי, לומד גם הוא לבחון מספר תגובות.
חשיפת הילד למגוון פתרונות ואפשרויות באירועים שונים.
התייחסות לרגשות ודיבור עליהם יכולה לייצר פער קטן, והכרחי, בין הרגש לבין התגובה.
הלמידה הרפלקטיבית, כפי שהיא מתקראת בכתבים המלומדים, שזו למידה תוך כדי התייחסות והתבוננות על מה שהיה ומה שעכשיו, דורשת את המיומנות הזאת, את היכולת להתאפק ולא לפעול באופן שמתייחס לגורמים מועטים במערך הכולל של המציאות.
