שלב העיבוד

מערכת סינון היא מערכת חשובה בכל תחום. אם מסנן השמן במנוע המכונית לא עובד- מהר מאד המנוע יפגע.  אם לא יהיו מסננים בכיורים בבית- מערכת הביוב תפגע. בגוף הכליות והכבד מסננים את הדם, וכשהם לא בסדר- הגוף בבעיה רצינית.

ומה עם הנפש? והחשיבה? כל כך הרבה דברים נספגים, טובים, רעים, חשובים, לא חשובים- גם שם חייבת להיות מערכת סינון טובה!

השכחה היא מערכת סינון שאין לנו כל כך שליטה עליה. זהו תהליך טבעי, שחשוב לבריאות הנפש. תארו לכם בן אדם שלא שוכח כלום. חייו אינם חיים! הוא מוצף בכל כך הרבה אינפורמציה שאין לו צורך בה. הילדה שהעליבה אותו בגן, נהג האוטובוס שלא אמר שלום, המוכר שנתן לו טחינה במקום חומוס, מספר הטלפון של חנות הספרים, תאריך הלידה של הבן דוד הרחוק… ישנם דברים שנשכחו אבל מאוחסנים קרוב, וצצים מידי פעם, ישנם דברים שממש מודחקים, מאוחסנים עמוק עמוק ולא עולים בכלל, אבל שולחים שליחים אחרים, וישנם דברים שהיינו רוצים לשכוח, אבל משום מה הם מתנגדים להעלם…

קשה לשלוט על המערכת הזאת, יעידו על כך תלמידים שלמורת רוחם שוכחים את החומר, ויעידו על כך אנשים מבוגרים החוששים מדמנציה. מה שכן אפשר לעשות, זה לחדד את  ההבחנה בין נתונים רלוונטים ולא רלוונטים. ההבחנה הזאת מאותתת למוח האם לאחסן את הנתונים במחסן נגיש או לזרוק אותם הרחק מהמודעות. לא תמיד המוח מקשיב, יש לו את השיקולים שלו כנראה, אבל אנחנו יכולים לייעץ לו…

ההבחנה הזאת היא סוג של נקיון וסדר. כמו שולחן עבודה שמשתדלים להשאיר פנוי מדברים מיותרים, כמו ארון שמסדרים בו את החפצים על פי תדירות השימוש בהם, התדירים בקידמת הארון, הנדירים- מאחורה.